​

איך טיפול באמנות באמת עובד
מחקר חדשני בדק את החוויה של מבוגרים שעברו טיפול באמנות ולקח את התחום צעד קדימה

איתן גילור מילר | אמנות מקדמת בריאות - עיתון "הארץ"

23.09.2016  07:54
   
הטיפול באמנות, כמו גישות טיפוליות אחרות בתחילת דרכן נשען ברובו על ניסיון קליני מצטבר, על תיאוריות שפיתחו מומחים בתחום, אבל מעט מאד מחקרים נעשו בתחום על מנת להצביע באופן אמפירי על ההשפעה במיטיבה של הטיפול באמנות על אנשים הסובלים מהפרעות אישיות.

שלושה חוקרים, היאן, ואן הורן והוצ'מאייקר שמו לעצמם כמטרה לנסח את התוצאות של הטיפול באמנות בקבוצות של מבוגרים הסובלים מהפרעות אישיות, על סמך השתתפות המטפלים ועדויות המטופלים. באמצעות גישת 'תיאוריה מעוגנת בשדה' הם תכננו וביצעו מחקר איכותני הכולל ראיונות עומק. המשמעות של זה לאלו שאינם חוקרים או מטפלים נטועה בשורות התחתונות. הם הצליחו לזהות חמש מטרות מרכזיות אותן הטיפול באמנות משיג:

1. מודעות ותפיסה עצמית

אנשים דיווחו כי ביטוי אמנותי עזר להם להתמקד בהווה, לזהות תגובות רגשיות ולחוות קשר בין הרגש והמודעות לגוף. אחד המרואיינים, בן 60, מספר: "התחלתי לעבוד עם גוש חימר גדול וכבד. אני אנליסט בתחום התוכנה, אבל כאן הפעלתי את האינטואיציה. הייתי צריך להשתמש בכוח שלי כדי להגיע לצורה הראשונית. נהניתי להכות בחימר... נראה לי שמבחינתי זה היה קשור להפעלת כוח ואגרסיות, אבל ככל שהמשיך התהליך, הייתי צריך להיות יותר זהיר, ויותר מעודן ופגיע בפעולות שלי."

העבודה עם החומר גרמה לו לזהות בתוכו דברים שלא הכיר קודם. למרות שלפעמים, בשלבים הראשונים, שיפור המודעות של האדם גורמת לתחושה לא טובה, זהו הצעד הראשון בזיהוי הרגשות ותיקופן, וזוהי נקודת מוצא חיונית להמשיך טיפול וחקירה עצמית.

2. אינטגרציה אישית

המטופלים הרגישו שדרך ביטוי החוויות שלהם באמצעות האמנות, תחושת הזהות והדימוי העצמי התחזקו והיה מקום ליותר אופטימיות. מעבר לכך, הביטוי האמנותי הפך את הרגשות לגלויים אפשר למטופלים לבחון את הרגשות והמחשבות בתוך התהליך הטיפולי. מרואיינת בת 21 מספרת על חוויה של חוסר בטחון: "כל פעם שאני מציירת אני נתקפת פחד מוות לראות את התוצאות. אני מסתכלת ונכנסת קצת לשוק, בגלל תחושות הסכנה והמלכוד שמגלות. רגשות עזים נחשפים ... אני נעשית מודעת והדברים מתחברים".

3. ויסות רגשי וויסות דחפים

המטופלים למדו באמצעות הביטוי האמנותי לווסת את התגובות הרגשיות שלהם, ובכך לחוות תחושת חופש. במילים אחרות, ביטוי אמנותי מאפשר מרחב לביטוי בו אנשים יכולים להתנסות בהבעת רגשות ואפילו תחושות קשות, ובכך להגדיל את תחושת הביטחון העצמי ואת תחושת המסוגלות שלהם. יכולת זו חשובה לכל אחד, קל וחומר למי שחש תחושות תוקפנות עזה כלפי אחר או כלפי עצמו. מרואיינת בת 27 מתארת את היכולת לצייר את ההרסנות העצמית שהיא חווה. היא מספרת העצם העלאת הרגשות האלו על הדף מאפשרת לה " להתמודד עם זה, עם הרגש עצמו, ולא על ידי הצמדת הסכין לגוף... וזה הבדל משמעותי".

4. שינוי התנהגות

שינויים בהתנהגות כוללים את ההתנהגות של האדם כלפי עצמו והתנהגותו כלפי אחרים. במחקר זה, אנשים רבים דיווחו כי הם למדו לשנות את  התגובות שלהם כלפי האחרים באמצעות הביטוי האמנותי. קשה להסביר בדיוק איך זה קורה, אבל זה כנראה קשור לאפשרות הגלומה בביטוי אמנותי שנותנת לאדם לבחון את האפשרויות העומדות בפניו במצבים שונים. כיוון שמחקר זה התמקד בקבוצות קטנות, המשתתפים יכלו גם ללמוד על דפוסי ההתנהגות שלהם גם באמצעות יחסי הגומלין שלבם עם אחרים בקבוצה. לדוגמא, משתתף בן 35 אמר: "אני עדיין זוכר שפעם אחת נאלצנו כולנו לצייר על נייר אחד. אני לא אוהב את זה בכלל. אני לא התכוונתי להשתמש בכל הנייר, לא רציתי לפלוש לחלל של האחרים, אבל כשאתה שם לב שמישהו אחר מצייר על מה שאתה ציירת... לא יכולתי באמת להתמודד עם זה כל כך טוב ... נתתי לעצמי מקום רב יותר ... רציתי שאחרים יראו יותר מי אני ואם מישהו חצה את הגבולות שלי, אז הראיתי להם ".

5. תובנה והבנה

אנשים דיווחו כי הביטוי אמנותי עזר להם לבטא את הרגשות שלהם ולהפוך את החוויות הבלתי מילולית למילים. זהו תהליך שמתרחש תוך כדי תהליך היצירה, כמו גם לאחר סיומו. במילות אחרות, התובנה נוצרת הן תוך כדי העשייה אך גם לאחריה, באמצעות הסיוע של המטפל באמנות, ההתבוננות ביצירה מאפשרת תובנה והבנה של רגשות, מחשבות והתנהגויות.

תובנה היא אף פעם לא כל הדרך, אבל היא בהחלט הצעד הראשון ביצירת שינוי. למשל, חוויה של התפרצויות זעם נראית כמו משהו שמגיע משום מקום, אבל הבנה של הזעם, הכרות עם החוויה האינדיווידואלית של האדם יכולה לאפשר לו להכיר ולשלוט בו. "אני למדתי לחכות רגע בשקט, לבחון את הזעם שעולה בי, לתת לו שם ולראות מה הוא עושה לי" כך מתארת מרואיינת בת 39 שמספרת על תהליך הטיפול באמנות כדבר ששחרר אותה משליטתו של הזעם, וסייע לה לשלוט עליו בעצמה.

​

אני בטוח שכל מטפל באמנות שיקרא את הרשימה הזו יגיד שהדברים ברורים מאליהם, ולמעשה ההשפעות האלו, ועוד רבות אחרות מוכרות היטב, ועל חלקן כבר כתבתי בעבר. המטפלים מכירים זאת בעיקר דרך הניסיון שלנו בשטח או מקרים שקראנו עליהם או שמענו אותם. עם זאת, חשוב להכיר בכך שהחוקרים עשו צעד משמעותי במחקר זה. הם ניסחו את מה שהכרנו בקליניקה ובנו מודל תיאורטי משולב עם חמש קטגוריות ליבה לחקירה בעתיד. כמו בכל המחקרים, גם כאן נדרשת חקירה נוספת. השיחה בתוך הטיפול, לאורך תהליך היצירה היא בעלת השפעה על המטופל, אך לא ברור מה טיבה ועצמתה. טיפול קבוצתי עשוי להיות מאד משמעותי, ויש לו תצורות שונות שלא נחקרו באופן זה מעולם. כך או כך, יש במחקר זה ניצנים של התקדמות בהבנה של האופן בו טיפול באמנות עובד, ומהו התפקיד של יחסי המטופל-מטפל בתמהיל של היצירה האמנותית בתוך התהליך הטיפולי.

​

למי שרוצה לקרוא את המחקר עצמו

Suzanne Haeyen, Susan van Hooren, Giel Hutschemaekers, Perceived effects of art therapy in the treatment of personality disorders, cluster B/C: A qualitative study, The Arts in Psychotherapy, Volume 45, September 2015, Pages 1-10, ISSN 0197-4556, 

http://dx.doi.org/10.1016/j.aip.2015.04.005. 

http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0197455615000283.

​

​

http://www.haaretz.co.il/wellbeing/health-blogs/kids/eitangilormiller/1.3076947

 

איתן גילור מילר 07:57 23.09.2016
 

© כל הזכויות שמורות
להוצאת עיתון הארץ בע"מ